מן השיחות

מי שרוצה עושר, שיבוא ויעסוק בתורה.

כך הכריז ר׳ אבא.

בא אליו ר׳ יוסי, בחור רווק, ואמר:

"בעינא למלעי באורייתא, כדי שיהיה לי עותרא".

אני רוצה לעסוק בתורה, כדי שיהיה לי עושר. ר׳ אבא הסכים, ואמר לתלמידיו לקרוא לו "ר׳ יוסי מארי דעותרא ויקרא", בעל העושר והכבוד.

עבר זמן. ר׳ יוסי בא לר׳ אבא ושאל:

"אן הוא עותרא?" איפה העושר?

אמר ר׳ אבא: מכאן שאינו עושה לשם שמים, ורצה להעניש אותו.

ושמע קול שאמר: אל תעניש אותו, "דגברא רבא ליהוי", אדם גדול יהיה. ואמר ר׳ אבא לר׳ יוסי: המשך ללמוד, ואני אתן לך עושר.

בא לר׳ אבא עשיר אחד, שלא זכה ללמוד תורה, וביקש שמישהו ילמד תורה בזכותו, והוא ייתן לו עושר.

אמר ר׳ אבא לר׳ יוסי ללמוד תורה, והעשיר ייתן לו עושר. העשיר נתן לו כוס של זהב, "כסא דפז", ור׳ יוסי ישב ולמד.

אחרי זמן, הרגיש ר׳ יוסי את יוקר התורה, ובכה על שהחליף את זכות התורה שלו בעושר.

אמר ר׳ אבא: עכשיו רואים שהוא עושה לשם שמים. קרא לעשיר: קח את עושרך ותן אותו ליתומים ולעניים, ואני אתן לך חלק גדול יותר בתורה.

ר׳ יוסי החזיר את כוס הזהב. ועד היום לא זז ממנו השם: בן פזי.