מן השיחות

כשנולד יצחק, אברהם היה בן מאה. התורה חוזרת כמה פעמים על הפלא: "הלבן מאה שנה יולד?"

ארבעים שנה אחר כך, כשאברהם בן מאה וארבעים, נאמר: "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה". ונולדו לו עוד שישה בנים.

ועל זה התורה לא מפרשת שזה דבר נסי ומופלא.

כשבא אברהם לקנות את מערת המכפלה, אמרו לו בני חת:

"אנו יודעים שהקב״ה עתיד ליתן לך ולזרעך את כל הארצות האל. כרות עמנו שבועה שאין בני ישראל יורשים את עיר יבוס כי אם ברצונם"

וכרת עמהם ברית, ואחר כך קנה את מערת המכפלה.

כשבאו ישראל לארץ, לא יכלו להיכנס לעיר היבוסי, מפני שבועת אברהם.

וכשמלך דוד ורצה להיכנס, אמרו לו: אין אתה יכול להיכנס עד שתסיר את הגלולים שכתובה עליהם שבועת אברהם.

אמר דוד לאנשיו: מי שיעלה ראשון ויסיר אותם, יהיה לראש. ועלה ראשון יואב בן צרויה, ודוד לכד את העיר.

ובסוף הסיפור:

"ואחר כך קנה את עיר היבוסי לישראל בכתב עולם לאחוזת עולם"

אם השבועה עדיין קיימת, איך לכד דוד את העיר? ואם בטלה, למה היה צריך לקנות אותה? ובכלל, איך הסכים אברהם להישבע, כשה׳ הבטיח לו "לזרעך אתן את הארץ הזאת"?

אברהם שולח את אליעזר להביא אשה ליצחק, ואומר לו:

"ה׳... ישלח מלאכו לפניך"

כשאליעזר מספר את זה בבית בתואל, הוא אומר:

"ה׳... ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך"

למה שינה אליעזר?